המצבר לא מת בחורף. הוא נהרג בקיץ
בקצרה: רוב המצברים נתקעים בבוקר קר, אבל הנזק עצמו נוצר בחודשי החום, כשהנוזל מתאדה והלוחות הפנימיים מתכלים. בדיקת מתח פעמיים בשנה, הידוק קטבים ונסיעה ארוכה מדי פעם מאריכות את חיי המצבר בשנה ולפעמים יותר.
הסיפור המוכר הולך ככה: בוקר של ינואר, מפתח במנעול ההתנעה, ושקט מוחלט. מכאן קצרה הדרך למסקנה שהקור הרג את המצבר. הקור רק חשף אותו.
קראו גם: רפידות בלם: הרעש הוא הסימן האחרון, לא הראשון · צמיגים חדשים? עומק הסוליה הוא לא הדבר הראשון לבדוק · הרכב הכי נקי בחניון הוא לפעמים המסוכן ביותר
מצבר עופרת חומצה הוא תא כימי, והכימיה הזאת רגישה לחום הרבה יותר מאשר לקור. בטמפרטורות גבוהות הנוזל מתאדה דרך פתחי האוורור, הלוחות נחשפים, והקורוזיה על הסריג מתקדמת מהר יותר. בסוף הקיץ נשאר מצבר עם פחות קיבולת ממה שכתוב עליו. בינואר הוא פשוט נדרש לעבוד קשה יותר, כי שמן המנוע סמיך והמתנע צורך זרם גבוה.
מה החום עושה בפועל
אורך החיים של מצבר באקלים ישראלי קצר מהמספר שמופיע באחריות. במקום חמש עד שש שנים, שלוש עד ארבע הן תוצאה סבירה באזור השרון, ובאילת או בבקעה פחות מזה. רכב שחונה בשמש כל יום, בלי צל, מזדקן מהר יותר מרכב שחונה בחניון תת קרקעי.
לנסיעות קצרות יש תפקיד דומה. התנעה אחת צורכת כמות זרם גדולה, והאלטרנטור צריך זמן כדי להחזיר אותה. מי שנוסע שלושה קילומטרים לעבודה ועוד שלושה חזרה מחזיק מצבר שאף פעם לא מגיע לטעינה מלאה, וטעינה חלקית כרונית מייצרת שכבת גבישים על הלוחות שמקטינה את הקיבולת.
הסימנים שמקדימים את התקיעה
מצבר גוסס מודיע על עצמו שבועות מראש, אבל בשפה חלשה. ההתנעה נשמעת כבדה יותר בשנייה הראשונה. האורות בלוח השעונים מהבהבים קלות ברגע הסטרט. מערכת סטרט סטופ מפסיקה לכבות את המנוע ברמזור, וזה סימן מובהק: המערכת מודדת את מצב המצבר ומחליטה שאין לה מרווח ביטחון. מי שמחכה לסימן חד יותר ימצא אותו באיחור, בדיוק כמו בבדיקת צמיגים לפי עומק הסוליה בלבד. הסימן הבולט לעין הוא לא תמיד הראשון שהופיע, והוא גם לא הקובע.
ההיגיון הזה חוזר בכל מערכת שמתכלה הדרגתית. גם רפידות בלם משמיעות רעש רק בשלב שבו השחיקה כבר מתקדמת. מי שקונה רכב יד שנייה כדאי שיזכור שגם מבחן נסיעה לא חושף מצבר חלש, כי ברגע שהמנוע עובד המצבר כמעט לא משתתף.
איזה מצבר מתאים לרכב שלכם
המעבר בין הסוגים אינו חופשי. רכב שיצא מהמפעל עם AGM ומקבל מצבר רגיל יישרף תוך פחות משנתיים, כי מערכת הטעינה החכמה מזרימה אליו מתח שהוא לא בנוי לספוג. בכיוון ההפוך, התקנת AGM ברכב ישן בלי בקר טעינה מתאים היא בזבוז כספי בלי תמורה.
איך בודקים נכון
בדיקת מתח במכשיר פשוט עולה פחות מחמישים שקל ולוקחת דקה. מצבר תקין במנוחה, אחרי שעתיים ללא הפעלה, מציג 12.6 עד 12.8 וולט. 12.4 וולט זה חצי טעינה, ומתחת ל-12.0 וולט המצבר כבר בתהליך הרס. בזמן שהמנוע פועל צריך לראות 13.8 עד 14.4 וולט, ואם המספר נמוך מזה הבעיה היא באלטרנטור ולא במצבר.
בדיקת העומס במוסך היא המדידה החשובה. היא מראה כמה זרם המצבר מספק בפועל מול הזרם שרשום על המדבקה, ומצבר שמספק פחות משבעים אחוז מהתקן יתקע בחורף הראשון. פירוט נוסף על מבנה התא ועל התגובה הכימית מופיע בערך מצבר בוויקיפדיה.
מה מקצר חיי מצבר
- חנייה קבועה בשמש בלי צל, בעיקר בין יוני לספטמבר
- נסיעות של פחות מעשר דקות בלבד, יום אחר יום
- קטבים רופפים או מכוסים באבקה לבנה, שמייצרים התנגדות וחימום מקומי
- השארת מצלמת דרך או מערכת מיגון שמושכת זרם ברכב שעומד שבוע
- רכב שעומד ללא התנעה יותר משלושה שבועות בלי מטען תחזוקה
קבעו תזכורת לאמצע אוקטובר ולאמצע אפריל, ובדקו מתח בשתי הנקודות האלה. מצבר שמציג פחות מ-12.4 וולט בבדיקת אוקטובר מוחלף מיד, לא בינואר בבוקר כשהרכב כבר לא מתניע ואתם משלמים כפול לשירות דרך.
